עמיתי המדהים שלנו ,
אתמול היה יום שישי ,סוף נובמבר
הלכתי לקנות תותים לארוחת שישי ,בפעם הראשונה אחרי לכתך .
זוכרת איל היית עוזר לי לנקות ולחתוך אותם .
זוכרת איך אהבת לעזור לי במטבח .
היית מגיע מוקדם יותר ויחד היינו מסיימים את ההכנות לפני הארוחה ותוך כדי משוחחים .
עמיתי
אתה כל כך חסר לי /לנו .
ממשיכים עם הארוחות ,ממשיכים לחיות .
אבל כרגע שום דבר לא דומה למה שהיה כשהיית איתנו .
חלפה חצי שנה מאז נעלמת לנו ,פתאם בבד אחת .
בימי שני
זה יום הנכדים ,לפני שאני אוספת את עמר וזהר
אני שמה על קברך פרחים טריים ,
מספרת לך מה חדש
ובוכה שאינך פה איתנו
הייתי רוצה לראותך עושה את כל הדברים שכה אהבת לעשות ,
להשתובב
לרוץ ,לצחוק
אוהבת אותך מאוד ילד אהוב ויקר שלנו ועד שניפגש מתחברת למילים שבשיר של עילי בוטנר
״אולי אראה אותך בחלומות ״