שתפו על או אל עמית

מאז שעמית נולד כינוי החיבה שלו הוא קיפוד. זה הגיע בגלל שבניגוד לרוב התינוקות, עמית נולד עם המון שיער, וזה דמה לקוצים של קיפוד. מאז הוא היה הקיפוד שלנו וזה מאוד תפס. כולנו, כל מי שהכיר את עמית טוב התשמש בכינוי הזה וגם עמית אהב את הכינוי. אחרי שעמית קיבל את הכנפיים שלו, זיהינו כל רצפת חדר האמבטיה והשי

היום לפני שבע שנים כשעמיתי היה פחות משלוש ,יובלי ואורצ׳י היו בנות שש ,טסנו סמי ואני יחד עם שלושת הנכדים למלטא . היה זה טיול מדהים שהשאיר את חותמו במשך שנים רבות בנו ובמיוחד אצל עמיתי ,יובלי ואורצ׳י . הם רצו לחזור ולטייל שוב ושוב במלטא . עמיתי שהיה די קטן התנהג באופן מדהים . שחה בבריכת המלון בלי סו

עמיתי מתוק שלנו. אני חושבת עליך כל הזמן. כל היום וכל הלילה. אתה נמצא אצלינו בכל מקום בבית ומחוץ לבית. התמונות שלך שתלויות בכל מקום עם החיוך המקסים שלך. הבגדים והנעליים שלך במגירות. כדורי הרגל והסל מתחת לכיסאות במרפסת. האופניים האדומים שלך במחסן. שתילי האננס והפלפלים שביקשת שאני אגדל כי סמכת עלי שאנ

עמיתי המדהים שלנו , אתמול היה יום שישי ,סוף נובמבר הלכתי לקנות תותים לארוחת שישי ,בפעם הראשונה אחרי לכתך . זוכרת איל היית עוזר לי לנקות ולחתוך אותם . זוכרת איך אהבת לעזור לי במטבח . היית מגיע מוקדם יותר ויחד היינו מסיימים את ההכנות לפני הארוחה ותוך כדי משוחחים . עמיתי אתה כל כך חסר לי /לנו . ממשיכ

עמיתי שלנו זוכרת את התאריך בו חזרת הבייתה ,זה היה ממש לפני יום ההולדת של סבא .כולנו היינו כל כך נרגשים לקראת בואך . אמרת לסבא סבוש זו המתנה ליום ההולדת שלך ., לא יכולת לתת לו מתנה יפה מזו . אתמול היה התאריך בו ציינו לסבא את יום הולדתו . לא הייתה שום תחושה של שמחה . חסרת לנו כל כך . מה לא היינו נ

היום לפני שנה וארבעה חודשים היינו באילת כולנו יחד . במלון אגמים ,כמה נהננו עם המזיגים והבנג׳ואים . טיילת ,צחקת והשתוללות עם כלם . היום היינו באילת ,כל מקום שהיינו בו הזכירו לנו אותך . הטיילת אותה טיילת אבל בלעדיך . נקודות שונות בדרך דומות אבל כבר לא אותו הדבר . מול עיני ראיתי אותך בבריכה לא יוצא

עמיתי, ראיתי אתמול את החברים שלך מהקבוצה משחקים ונהנים, ואני נזכרת איך אתה היית משחק. בלי להבין בזה, ראיתי איזה אלוף אתה. כמה אהבת את זה, זכיתי לשחק איתך, כמה שהיה לך סבלנות לשחקנית מתחילה כמוני. ניסית גם להראות לי מהלכים שניסיתי ללמוד ממך. לא נתפס שלא תשחק יותר, שלא נראה ונשמע אותך יותר,שלא נחבק או

עמית, גיבור מתוק שלי, אני מתגעגע אליך

היום לפני שנה חזרנו הביתה מבית החולים אחרי הניתוח. החלמת בקצב מדהים וממש רצית כבר לחזור הביתה. שאלת את הפרופסור מתי תוכל לחזור והוא אמר לך שהוא מקווה שתוך כמה ימים, ואז הוא פתאום קרא לנו אחרי הצהריים ואמר שיש חשד לקורונה במחלקה ושעדיף שנצא הביתה באופן מיידי. באנו לחדש שלך ואמרנו לך שחוזרים הביתה. כל

כבר חלפה לה יותר מחצי שנה מאז שנפרדנו והגעגועים אליך רק גוברים מיום ליום. היית מגיע אלינו כל שבוע בימי רביעי יחד עם יובלי אחותך, וגם נשאר לישון מידי פעם. וגם בשבתות, בחגים ובחופשות. כל פינה בבית שלנו ובחצר מזכירה את נוכחותך . התמונות המקסימות שלך עם החיוך המקסים הממזרי שלך, תלויות בחדרי הבית. בחדר "

יש לי המון זכרונות מעמית מיומו הראשון ועד רגעיו האחרונים, והפעם רציתי לשתף על אהבה משותפת לשנינו - הכדורגל. מגיל צעיר מאוד עמית אהב מאוד לשחק כדורגל. כדוד שלו (בעיקר שאז לא היו לי ילדים משלי) זה היה מבחינתי כיף גדול לשחק איתו, לצפות במשחקים יחד ובכלל לראות אותו מתפתח גם כשחקן כדורגל מצטיין (עמית