בני הדודים וזהר

פוסט מספר 30

בני הדודים וזהר

לעמית היו 7 אחיינים: אחת גדולה ממנו וכל השאר קטנים יותר. מהצד שלי היו 3 בני דודים ובת דודה אחת ומהצד של אורן 3 בנות דודות.

אור, בת הדודה הגדולה שלו גדולה מיובל בשלושה שבועות והן היו יחד מגיל צעיר מאוד. כשעמית נולד הוא הצטרף אליהן והיה משחק איתן ואפילו נסע פעם אחת למלטה עם סבתא וסבא חווה וסמי, יובל ואור. אחרי אור נולדה זהר, שקטנה מעמית בשנה וחצי, אחריה עמר שקטנה ממנו בארבע שנים ואחריה דרור שקטן ממנו בחמש שנים, מיקה שקטנה ממנו בשש שנים, רשף שקטן ממנו בשבע שנים ואחרון עומרי שקטן מעמית בשמונה שנים.

אני מאוד אהבתי ואוהבת את כל האחיינים שלי כאילו הם היו הבנים והבנות שלי ואת התחושה הזו העברתי גם לעמית.

עמית ידע למצוא מה לעשות עם כל אחד ואחת מבני הדודים ובנות הדודות שלו:

עם אור דיבר והקשיב למוזיקה

למיקה, דרור, רשף, עומרי ועמר הקריא סיפורים, קפץ בטרמפולינה, שיחק עם כדור, בקשקשים ועשה פאזלים.

עם זהר שהכי קרובה אליו בגיל היה לעמית קשר מיוחד, אהבה אינסופית והדדית.

אצל ההורים של אורן הנכדים חולקו לצמדים כדי לעשות ימי כיף עם חלק מהילדים ולתת להם יותר תשומת לב. עמית וזהר היו תמיד יחד בימי הכיף האלה: הלכו לסרטים, באולינג, לשתות שוקו בבית קפה וליהנות.

כששניהם היו בגן פרטי ולעמית היתה יום הולדת ניסו להסתיר את זה מזהר שהיתה באותו גן כי זה היה אירוע לילדים מקבוצת גיל של עמית עם סבא וסבתא, ההורים והאחים וכשיום ההולדת התחילה זהר הופיעה שם גם והצטרפה לחגיגה.

כשזהר היתה בגן עירייה בשכונה שלנו, עמית היה מחפש אותה בחצר ודואג לה.

בימי שישי הם היו עושים לנו הופעות, משחקים יחד או צופים בטלוויזיה יחד.

בשנים האחרונות כשלעמית וזהר היו פלאפונים הם היו מתכתבים המון, משחקים משחקים יחד, לפעמים עם אותו משתמש, ביקשו להיפגש הרבה, לישון אחד אצל השני/ה.

כשעמית חלה הוא סיפר את זה לזהר והיא הקשיבה והתייחסה אליו בדיוק כמו קודם: המשיכה להיפגש, לבלות יחד בתדירות גבוהה יותר מקודם. יום אחד עמית סיפר לה שהוא ראה סרט על עמית קדוש שגם חלתה בסרטן והחלימה וזהר בתמימות אמרה לו יופי אז אתה לא תמות והוא ישר ענה לה ברור שאני לא אמות והלב שלי התכווץ לשמוע את השיחה הזו שבשום פנים לא צריכה להתנהל בין שני ילדים כל כך צעירים.

זהר הביאה אלינו הביתה את ג'וי הכלב יחד עם קרן, אמא שלה והמתינה לנו בבית בהפתעה לראות איך עמית יקבל את ג'וי. היא עזרה לכולנו להבין איך לטפל בו והוציאה אותו יחד איתנו כמה וכמה פעמים.

כשטסנו היא הגיעה להיפרד והכינה לנו מכתב לנסיעה. היא היתה בקשר טלפוני עם עמית ובווידאו וכשההורים של אורן חזרו הביתה הוא שלח לזהר ועמר בובה ענקית שזכה בה בבאולינג בבולטימור מתנה ממנו.

לפני החזרה לארץ עמית דאג לקנות מתנה לכל אחד מבני הדודים שלו ולבחור אותה בעצמו. לזהר הוא קנה פופיט שהיה להיט באותה תקופה.

ליום ההולדת של עמית זהר ביקשה מגיא שיקנה לו דמות נדירה בברול סטאר, המשחק שלהם יחד והיה צריך לקנות את זה בזמן מאוד מסויים. עמית וזהר היו מאוד נרגשים לרכוש ולפתוח את המתנה הזו יחד.

לעמית ולי היה מנהג לקרוא ספר לפני השינה וכשזהר ישנה אצלנו וישנתי יחד איתם למקרה שעמית יצטרך אותי אז המשכנו לקרוא את הספר וזהר נשארה במתח להמשך הספר.

באחד הערבים כשזהר ועמית ישנו לבד בחדר של עמית ואורן ואני השגחנו מהחדר שלנו, באמצע הלילה זהר עלתה למיטה של עמית וחיבקה אותו.

זו היתה האהבה שהיתה ביניהם, תמימה, טהורה ומקסימה.

זהר פגשה את עמית בפעם האחרונה ביום שישי בבוקר. היא הגיעה עם חווה, סמי ועמר אלינו הביתה.

היה לזהר ועמית קשר של אחים ולא רק בני דודים. היו תוכניות שאת הבר מצווה של עמית והבת מצווה של זהר יחגגו יחד עם סבא וסבתא בספרד. היו להם עוד כל כך הרבה חלומות משותפים שנגדעו מוקדם מדי. עמית אהב את זהר מאוד, התייחס אליה כאל אחותו הקטנה. כשנסענו לטיולים משותפים הם היו מבקשים לנסוע יחד באותו רכב ובילו זמן רב יחד. גם היום זהר מגיעה אלינו ומצטרפת אלינו לרכב בטיולים ואולי אולי מרגישה את הנוכחות של עמיתי איתנו שם ואת אהבה העצומה שלנו אליה.