מיכל הופר
פוסט מספר 26
יש לי אח תאום עליו סיפרתי בפוסט הקודם ואחות שקטנה מאיתנו ב6 שנים, מיכל. עם מיכל חלקתי חדר עד גיל 16. גדלנו יחד . מיכל תמיד רצתה לשחק ולהיות איתי ועם החברות שלי והרגישה שמה ששלי שלה. היא שירתה בבסיס רחוק, למדה רחוק וגם היום גרה רחוק ביחס לשאר המשפחה, בגדרה.
כשיובל נולדה היא מאוד התרגשה , הגיעה לבקר ולהיות איתנו. ומאוחר יותר כשעמית נולד ואלחנן הצטרף למשפחה הם היו בקשר עם יובל ועמית. עמית העריץ את אלחנן על היכולות שלו לבנות דברים, הכושר שלו והשטויות שהוא היה עושה. עם מיכל הוא רצה לעשות ימי כיף כמו שמיכל עשתה עם יובל מדי פעם לפני שהילדים של מיכל ואלחנן : דרור ורשף נולדו.
כשדרור ורשף נולדו עמית היה בעננים. עד אז היו לעמית ויובל רק בנות דודות ועמית שמח שיש לו בני דודים. הם העריצו אותו ואהבו לבלות איתו. תמיד קופצים עליו באושר עם חיבוק.
הם היו יחד אצל סבא וסבתא במושב בטרמפולינה ,בבריכה , עם כדור ועמית היה מקריא להם סיפורים.
בחגים וחופשים עמית ויובל היו נוסעים לפעמים לגדרה עם סבתא רותי כדי לבלות עם בני הדודים שם.
כשעמית חלה התקשרתי וסיפרתי על המצב למיכל. היא פנתה לחברים שלה לנסות לעזור להגיע למומחים, שלחה לעמית כל מיני שירים ולכולנו משפטים אופטימיים.
היא הגיעה לבקר אותו בבית החולים.
מיכל , אלחנן, דרור ורשף הגיעו בתדירות גבוהה יותר להורים שלנו בבצרה כדי להיות איתנו.
לפני הטיסה עשינו ארוחת טרום ליל סדר עם כל המשפחות כיוון שטסנו בליל סדר וגם המשפחה של מיכל היתה איתנו.
כשדיברנו על טיסה מיכל אמרה שתגיע לשבוע עם אמא שלנו וזה לא יצא לפועל כי חזרנו לארץ מוקדם יותר.
מיכל הגיעה אלינו הביתה כמעט כל יום שישי מאז שחזרנו לארץ להיות עם יובל ועמית. באחד הימים היא ראיינה אותם והקליטה שאלות על אורן ועלי על מנת להכין לאורן ולי סרטון מתנת יום נישואין . בשבעה יובל ומיכל שלחו לאורן ולי את הסרטונים הלא ערוכים וסיפרו לנו על זה כי הם לא הספיקו לערוך אותם לפני וציינו את יום הנישואים כשהסתיימה השבעה.
כשהתחילה המתיחות והטילים בארץ , מיכל הגיעה עם דרור ורשף להורים כדי להתרחק מגדרה, מהאש.
הם שלחו לעמית ברכה ליום ההולדת שיובל ערכה והצגנו לעמית בהפתעה את הסרטון בחגיגות יום ההולדת 10 של עמית בשבת במושב אצל ההורים.
עמית ואני ישנו בבצרה יחד עם מיכל והילדים בחג שבועות ועמית שיחק קצת עם דרור.
בשישי האחרון היינו אמורים לאכול אצל ההורים שלי ועמית שלא הרגיש טוב שלח הודעה לקבוצת הווטסאפ המשפחתית "אני עדיין לא מרגיש מאה אחוז אז אני מבקש לומר לילדים הקטנים לא לקפוץ אליי".
הוא ידע כמה הם אהבו אותו , לא רצה לפגוע אבל הרגיש שזה היה לו יותר מדי.
הארוחה הזו לא התקיימה כי נסענו לבית החולים שניידר בצהריים. כל המשפחה שהגיעה לארוחה עשו שיחת וידאו עם עמית. למחרת מיכל הגיעה להיפרד. היא אמרה לעמית שהגיעה לחזק אותו, לתת לו כוחות. היא שלחה לעמית סרטון של דרור שר את השיר מהקליפ יום הולדת שעשינו לעמית שאותו עמיתי לא הספיק לראות.
במשך כל השבעה מיכל ישנה אצלנו, היתה עם יובלי. דרור רוצה לשבת ליד אורן ולידי בארוחות. כנראה כדי להרגיש קרוב לעמיתי.
עמיתי אהב מאוד את מיכל, אלחנן, דרור ורשף ואני חושבת שהם העניקו לו אהבה וכוחות בחזרה.