כנות

עמית לא ידע איך לשקר. זה לא היה באופי שלו, הוא עשה לא מעט שטויות אבל תמיד היה כנה לגבי זה.
להורים - זאת מתנה מאוד גדולה, מפני שרק כך אנחנו יכולים לסמוך. אם הכול פתוח וגלוי, אז אין חשש של הסתרה.
פעם אחת בלבד, שלח הודעה לא יפה לחבר שעצבן אותו וניסה לא להודות בכך, אבל כתוצאה מכך התנהג כל כך מוזר ובאופן לא טבעי, שמהר מאוד הנושא התגלה, והוא כמובן התנצל.
בתקופה היותר מלאה שלי, שאלתי אותו אם אני שמן - הוא אמר "כן" בלי להסס.
כשישנו איתו לסירוגין בחדר הוא דאג לבקש שלא ננחר ושנישן לצד השני בגלל ריח פה לא נעים.
כשסיפר על כמה ילדים שיצאו מהכיתה באמצע השיעור שאלנו אותו אם גם הוא יצא. הוא ענה "כן". שאלנו למה? הוא ענה "כי מה שהיה בחוץ היה יותר מעניין". לא הרגיש צורך אפילו ליפות את השובבות שלו.
כשהתנהג לא יפה בכיתה הוא עידכן אותנו על כך בסיום הלימודים כדי שנדע על זה ממנו ולא מהמחנכת.
כנות היא תכונה כובשת. היא מעידה על ביטחון רב - ביטחון בעצמך, ביטחון בסביבה שידעו לקבל את האמת בצורה הנכונה, אפילו שלפעמים היא יכולה להיות לא נעימה. היא היכולת לקלף הגנות, זה גם נותן לסביבה תחושה שאפשר להיפתח, לדבר על הכול, להרגיש בנוח.
כזה היה עמית. נתן לכל אחד להרגיש בנוח בסביבתו