שלושים יום בלי עמית - רותי הופר

רותי הופר, סבתא של עמית

עמיתי מתוק שלנו
כבר חודש ימים שאתה לא איתנו.
זו עובדה שקשה מאוד מאוד לעכל אותה.
השמש זורחת כל בוקר ושוקעת כל ערב .
העולם ממשיך להתקיים
אך עבורנו הכל נעצר כי אתה לא איתנו. ואתה רק בן 10.
אני חושבת עליך כל היום וכל הלילה ושואלת את עצמי מה אפשר לעשות ולהחזיר את החיים אחורה אפילו 32 ימים ולהישאר שם. ומה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב ולהחזירך אלינו.
לחזור לשמוע את קולך החמוד  " היי סבתא" בטלפון או בחי
לחזור לחיוך המתוק שלך ולצחוקים
לחזור לשחק איתך בכדורגל, בכדורסל, ארבע בשורה, ארץ עיר, וכמובן לרוב היית מנצח אותי
לחזור לגן השעשועים ולתכנן לך מסלול נינגה מאתגר
לחזור לקפוץ בטרמפולינה ושאני אזרוק לך כדור לאתגר אותך
לחזור למלא תשבצים , סודוקו וחידות מהעיתונים ביחד
לחזור לשחות ולהשתעשע בבריכה שלנו  עם יובלי ולפנק אתכם בשלוקים ובליצי ישר מהעץ
לחזור ולצפות ביחד בסדרות שאהבת
לחזור לתורנויות ימי רביעי ולאסוף אותך ואת יובלי מבתי הספר אלינו
לחזור לישון אצלינו
לחזור ולהעזר בך במשחק המבחנות, המשחק האחרון שלימדת אותי לשחק ותמיד עזרת לי לצאת ממצב שלא הצלחתי להמשיך לבד. אני בכל זאת מנסה להמשיך במשחק זה ומנסה להגיע עד השיא שאתה היגעת אליו בזמן כל כך קצר 450 לערך ואני רק 210
לחזור להכין ארוחות ביחד. בעיקר אהבת לחתוך ירקות לסלט ולעזור לערוך את השולחן לארוחות ולהכין לך את המאכלים שהזמנת ואהבת ומאוד ונהנית לאכול אותם. והרבה פעמים אמרת לי "מה צריך יותר" הכנת את כל מה שביקשתי ואני אוהב
לחזור לראות אותך חתיכי כזה, עם הפוני לצד, הבגדים היפים שהקפדת  תמיד ללבוש וגם להתאים להם גרביים ונעליים.
לחזור ולנסוע איתך ועם יובלי בעיקר בחופשים למיכלי ואלחנן בגדרה לבלות עם דרורי ורשף או לאלעד ואורי בהוד השרון לשחק עם מיקה ,עומרי  וטוי.
אהבת את כולם וכולם אהבו ואוהבים אותך מאוד.
לחזור לטיולים בילויים ונופשים משפחתיים.
איך ממשיכים מכאן בלעדיך?  זה לא נתפס.
נפער חור ענק בלב
מתגעגעת מאוד מאוד  סבתא רותי

20.6.21