שנה בלעדיך - יובל

עמיתי שלי , מלאך שלי
כבר שנה שאתה כבר לא איתנו
שנה בלי הצחוק שלך , שנה בלי לראות אותך כל בוקר , שנה בלי לשמוע אותך , בלי החיבוקים שלך שנה בלעדיך
בשנה הזו קרו כל כך הרבה דברים וזו הייתה שנה מאוד קשה
חגגנו ימי הולדת , היו חגים ואירועים ואתה לא היית כאן
איך העולם פשוט ממשיך בשלו
ממשיך עוד חג ועוד חג וככה זה פשוט ממשיך כאילו כרגיל לכולם . אבל לנו זה לא רגיל כי הילד עם הנשמה הכי טהורה הילד עם הלב זהב הילד הכי חמוד בעולם והאח הכי טוב בעולם איננו
ביום שנפטרת הרגשתי מוזר , בערב באנו לבית חולים והיה לי קשה לראות אותך מונשם עם כל המכונות האלו לא מסוגל להזיז את היד או לדבר .
אמא ואבא לקחו אותי לצד ואמרו לי שהמצב שלך הדרדר ואני אמרתי :" אבל זה לא סכנת מוות נכון ?" לא היה להם מה לענות הם אמרו שהם מקווים .
שעה ומשהו לאחר מכן שכל המשפחה נפרדה ממנו עמית שלי נפטר .
אני כל כך הצטערתי שלפחות לא נפרדתי ממנו כמו שצריך , בגלל שהיה לי מאוד קשה הקלטתי לו הקלטה שלי שאני אומרת לו שאני מאוד אוהבת אותו
אמא ואבא השמיעו לו את ההקלטה ואני באותו לילה כל כך הצטערתי
למען האמת אני הייתי בהכחשה טוטלית שזה קרה לכמה חודשים טובים , לא רציתי להאמין שזה קורה
ובאיזה שהוא יום אחד פתאום נפל לי האסימון שזה באמת קרה ועמית שלי באמת איננו
אמא ואבא הבינו את זה די מהר , לי לקח הרבה זמן לכן לא לקחתי חלק בהרבה מהפעולות הנצחה של עמית שלי ואני מאוד מצטערת על זה
עמיתי שלי אני מתגעגעת אליך מאוד ועדיין מקווה שפתאום תצוץ בכניסה של הבית ותאמר לנו שזה לא באמת קרה ואתה בחיים ובסדר
אתה תמיד תישאר האח הכי טוב בעולם שזורם איתי בכל גם אם זה לפתוח מרפאה או מכון ספא באמצע הבית ולהשתמש בחדר שלך או בבגדים שלך
או שתנסה ללמד אותי את מה שאתה יודע ואני לא ( למרות שקשה מאוד ללמד אותי )
תודה על זה שגם כשכעסת עלי סלחת לי בסופו של דבר והשלמת איתי
סליחה על כל הפעמים שפגעתי בך גם אם לא התכוונתי
אני זוכרת שכשהיינו קטנים היינו עושים כמעט כל דבר ביחד ויום אחרי החתונה של מיכל ( דודה שלנו) בבוקר אתה הצעת שנתחלף בבגדים שלבשנו ערב לפני בחתונה אני הייתי מאוד סקפטית לגבי זה ולקחתי את זה מאוד ברצינות ועמית לקח את זה בצחוק וגרם לי גם לצחוק למרות שהבגדים שלו לחצו לי קצת
עמית היה מהסוג בני אדם האלו שלא משנה כמה אתה עצוב הוא תמיד יגרום לך איכשהו לצחוק גם אם זה במצב הכי רציני שיש , פעם אחת עמית החליט שהמילה בננה היא מילה מצחיקה והוא פשוט היה אומר אותה בלי קשר בשביל להצחיק אנשים , אי היה אפשר להיות לידו בלי לחייך ולצחוק איתו .
אני ועמית היינו כל שבוע אצל הסבים וסבתות שלנו , היו ימים קבועים לכל סבא וסבתא . יום שני היה מאז ומתמיד היום של סבא וסבתא חוה וסמי , הם היו אוספים את כל הנכדים מהמסגרות וכולם היו הולכים לאכול ביחד בדרך כלל באושי , היה ממש כיף להיות ביחד כל שבוע ולהפגש עם סבא וסבתא והבני דודות . הייתה תקופה לפני הקורונה שהיינו גם הולכים לדלי קרים כולם היו לוקחים גלידה חוץ מעמית , עמית לא הכי אהב גלידה הוא יותר אהב ארטיקים וסוכריות גומי אז כל פעם כשהיינו קונים גלידה הוא היה קונה לו גומי או ארטיק ממול . בבצרה היינו בימי רביעי , הפעם רק עמית סבא סבתא ואני , סבתא הייתה אוספת אותנו מהבית ספר והיינו הולכים לאכול בבצרה ביחד אחר כך היינו משחקים , מדברים ובקיצור היינו יחד . בקיץ בבצרה הייתה בריכה , אני ועמית מאוד אהבנו להכנס ולשחק בבריכה היינו בונים לנו מסלולים במים תופסים דגים כאלה עושים תחרויות שחייה קופצים צוללים ולפעמים גם אוכלים קרטיבים ושלוקים . אני ועמית מאוד אהבנו לעשות כושר ביחד , היינו עושים בבצרה ובבית מסלולי כושר מאתגרים והיינו מנסים ללמד את השני את הספורט שאנחנו אוהבים בין אם זה עמית מלמד אותי כדורגל או אני מלמדת אותו ריקודים
עמית ואני היינו אח לצד השני תמיד לא משנה מה !
היה יום אחד שהוא כעס על משהו וסגר את עצמו בחדר משפחה ושם עליו שמיכה על הגוף והפנים אמא ואב ניסו להכנס לדבר איתו אבל הוא לא הסכים , שניהם היו מאוד מודאגים אחר כך ניסיתי אני להכנס לחדר לשאול אותו בכלל מה קרה , באופן מפתיע לי עמית כן פתח את הדלת ודיברנו כמה זמן והוא הסביר לי מה קרה ואני ניסיתי לעזור לו כמה שיכולתי , אחר כך עמית החליט שהוא חוזר לסלון אמא בכתה מדאגה והוא פשוט בא וחיבק אותה , זה היה מאוד יפה לראות את זה
היה איזה יום אחד שהלכתי להביא אוכל מאיזה מקום בדיוק הייתי בדרך הביתה עם האוכל ועמית פתאום שולח לי:" מתי אתם באים" לא הבנתי למה הוא מדבר כי הייתי רק אני אז כתבתי לו "מי זה אתם " והוא עונה לי " את והאוכל " באותו רגע התפקעתי מצחוק לא ידעתי שעכשיו לבן אדם עם אוכל אומרים אתם …
עמית המון זמן רצה כלב הביתה ואני הייתי מאוד נגד מאוד פחדתי אז מכלבים , אחרי הניתוח של עמית הוא הבין שכל מה שהוא יבקש הוא יקבל . אז הוא ביקש כלב כמובן שאמרו לו כן ישר כשאמרו לו כן לא עברה שנייה והוא התקשר אלי בוידאו מאוד שמחתי לדבר איתו חשבתי שאנחנו באים ממש לדבר וזה אני אומרת לו הי והוא עונה לי " היי יובל אנחנו מקבלים כלב " וניתק , אני הייתי ממש בלחץ מה פתאום יהייה לנו כלב איך מה מתי לא הבנתי מה קורה התקשרתי ישר לאמא להבין על מה העניין והיא הסבירה לי שעמית ביקש והם הסכימו והולך להיות לנו כלב , אחרי שהפנמתי ועיכלתי את זה שהולך להיות לנו כלב התחלתי לעשות מחקר על כלבים אופציונאלים לבית שלנו שיתאימו מבחינת גודל ואנרגיה וזה עשיתי מחקר מאוד מעמיק על הנושא והצגתי אותו בפני אמא אבא ועמית , במחקר שלי היו גובהה ומשקל ממוצעים של הסוג שם מלא של הסוג יתרונות וחסרונות האם הוא מתאים לבית או לא וכוליי
גם עם המחקר ידעתי בדיוק איזה כלב רציתי וגם עמית שנינו חשבנו על אותו סוג של כלב כמה שבועות אחר כך קיבלנו את ג'וי , עמית בחר לו את השם , הוא בחר אותו כי ג'וי היה מאוד שמח ואושר כשהגיע אלינו וג'וי באנגלית זה אושר ושמחה . מאז ג'וי אצלנו בבית ואיכשהו יש לנו כלב .
עמיתי שלי הגעגוג אליך אף פעם לא נגמר , להופעות שהיינו עושים יחד לצחוקים שלנו ובעיקר לך לחיבוק שלך לקול שלך לצחוק שלך
עמיתוש שלי המלאך שלי זוכרת אותך תמיד ואף פעם לא יפסיק לאהוב אותך !