שנתיים בלעדייך - אמא

עמיתי שלי,
730 יום מאז הפעם האחרונה שדיברנו, שהתחבקנו.
הזמן עובר אבל הכאב על החוסר שלך נהיה חד ושורף יותר ככל שהזמן עובר.
היית צריך להתחיל השנה את השנה האחרונה שלך ביסודי, לעמוד במשמרות הזה"ב בגאווה ולעזור לתלמידים ולילדי הגן להגיע בבטחה ליעדם, היית צריך להתחפש למעודדת יחד עם החברים שלך ולצחוק על זה, להיות עכשיו בחזרות למסיבת הסיום, לדבר עם החברים לאיזו חטיבה כל אחד הולך שנה הבאה, לשחק כדורגל עם החברים וכשאני רואה ילדים בגילך עושים את כל הדברים האלה הלב שלי מחפשת אותך למרות שהראש יודע שאתה אינך שם וזה קשה לי מאוד.
בשנה הזו אני מצאתי את עצמי מדמיינת מה היית אומר על :
הבית החדש של שחר ומאיה
הבית החדש של המזיגים
איזו מתנה היית מכין ליובל ביום ההולדת שלה
איך היית מנצח אפילו את שרון בקהוט על זהר ביום ההולדת שלה בחנוכה מיד אחרי הניצחון של מסי במשחק היום היא כבר גדולה ממך . . .
מה היית אומר על הרכב החדש שלקחנו מסאפ - האם אחרי נסיעה או שתיים היית ממצה אותו ושואל מתי מחליפים אותו?
איך היית דואג לאלעד אחרי הניתוח שלו ועוזר עם עומרי ומיקה
איך היית דואג לג'וי לפני הסירוס ולא מגיע איתי לווטרינר אלא ממתין בבית כדי לא לראות את ג'וי סובל
איך היית דואג לסבא סמי בעקבות אירוע הלב שלו וניתוח מעקפים שעבר, היית מקפיד להיות אתו בקשר ולהזכיר לו שימשיך לעשות פעילות, בדיוק כמו שעשית אתה אחרי הניתוח והטיפולים שעברת
איך היית שמח לחגוג את יום העצמאות ויום ההולדת העברי שלך אצל המזיגים
מה היית אומר על השיפוץ בבית של סבתא וסבא רותי ואורי וסבתא רבא חנה האם היית גאה ביובלי על כך שהתקבלה למגמה ולתיכון שרצתה
האם היית מפרגן לה על ההנאה שלה בחווה של בני עם הסוסים ומגיעה לצפות בה
איך היית לוקח את ג'וי לסיבוב יחד עם יואב ומאור והכלבים שלהם.
כל כך הרבה תהיות ומחשבות ,אתה אינך והעולם ממשיך לנוע ולהתקדם וזה בלתי נתפס.
התפקיד העיקרי בחיי הוא להיות אמא ואמא נשארת אמא כל עוד היא קיימת אז גם היום עמיתי כשאתה נוכח בצורה אחרת אני תמיד אמשיך להיות אמא שלך, תמיד אהיה גאה על היותי אמא שלך, אמשיך להנכיח אותך, לדבר עלייך, להנציח אותך כדי שכל מי שמכיר אותי ידע שהיה פה ילד שקראו לו עמית ושהוא היה עולם ומלואו והשאיר אחריו חלל עצום וחור בלב שלי בצורה שלך.
מאז שהלכת הרבה השתנה כאן ולעולם לא יחזור להיות כמו שהיה.
אתמול בית ספר דבורה עומר עשה הפסקה פעילה שכולה אתה ויכולתי ממש לראות אותך שם קולע סל עם יהלי ויואב, עושה פנטומימה עם גיל ויובל, קליעה למטרה עם לביא ופייביש, נחש מי עם זיו ונטע, חברות שני דגלים עם רועי ועידן, מצייר עם ליאור ורון, אמת או שקר עם מיכאל, גולש במחשב עם אורי ועומר , כדורגל עם מאור, נדב ואביעד, רוקד ועושה צחוקים בהרקדה של אושרית עם החברים. מקווה שאיפה שלא היית ראית כמה שמח עשית לכל ילדי דבורה עומר ביום הזה. כמה מהם אמרו לנו וכתבו לנו שחבל שלא הספיקו להכיר אותך.
היית גיבור על עמיתי שלי וכל אחד רוצה לגעת ולו במעט בכוחות שהיו לך ולשאוב אותם לעצמו.
תודה על הזכות להיות אמא של גיבור העל שהיית והינך במשך עשר שנים.
אני מקווה שאתה מרוצה מכל מה שאנחנו עושים כאן כדי שתמשיך להתקיים ולהיות עוד קצת כאן איתנו, לגעת בעוד ועוד אנשים ולתת להם הרבה כוחות והשראה.
אני לא באמת יודעת איך ממשיכים את החיים בלעדייך עמיתי וממתינה יום יום לסימן ממך שאתה בסדר , תשמור עלינו,תמשיך לשלוח לי סימנים ותופיע יותר בחלומות.
אוהבת אותך עד הגלקסיה ובחזרה, מתגעגעת אליך ומתקשה להירדם ולקום בלי הדגדוגים, החיבוק והנשיקות שלך.
אימוש ותנור האפייה שלך