שנתיים בלעדייך - סבתא רותי

עמיתי, תתושי שלי – שנתיים בלעדיך.

אני שוב עומדת כאן לידך ולא מאמינה שעברה עוד שנה מאז שנפרדנו ממך.
כבר שנתיים בלעדיך.
זה בכלל לא נתפס ואני עדיין לא מצליחה להאמין בכך.
ממשיכה לבקר אותך בכל שבוע לנקות את הקבר לדאוג להחליף מים לפרחים, שסבתא חווה מביאה לך כל שבוע, שתמיד יהיו רעננים ויפים כמו שאתה היית תמיד. יפה, נקי ומסודר.
אני מגיעה לבקר אותך כדי לקבל כוחות ממך לשבוע נוסף.
אתה נמצא איתי כל היום וכל הלילה.
אני לא מפסיקה לחשוב עליך ולנסות לתאר לעצמי איך היית נראה היום , איך היית גובה ובטח כבר גבוה ממני, (אני יודעת שזו לא בעיה גדולה להיות גבוהה ממני).
כנראה גם רזה כמו שתמיד היית . אבל הפרצוך עם החיוך תמיד היה נשאר איתך. וכמובן גם החיוך הממזרי והשובבי שאיפיין אותך כל כך.
איני יודעת איזו תספורת היית בוחר לעצמך בגיל 12. מה האופנה עכשיו. ואיזה פוני היית מגדל לצד או למעלה קוצים.
מה שאני יודעת שאמא שלך ממשיכה עם הברקים שהיו לך וכך כנראה היא מרגישה אותך מאוד קרוב אליה .
איך היית שמח לסיים את בית הספר היסודי. להיות בשכבה של הבוגרים . מתרגש ממסיבת הסיום ומספר המחזור.
אתמול היינו בבית ספר בהפסקה פעילה שערכו תלמידי השכבה שלך, החברים שלך לזיכרונך.
היה מאוד מאוד מרגש.
קודם כל הכניסה לבית הספר וכל הזכרונות שכרוכים בזה . המפגש עם צוות בית הספר , היו לפטופים עם האתר שלך פתוח ותלמידי מגילאים שונים צפו בך והתרגשו מאוד. מורים שלימדו והכירו אותך, בספריה וכל הצוות העלה זכרונות עליך וממך. וכל אחד נפגש עם החיוך שלך, החיוניות שלך, הכנות שלך , החברות שלך, איזה חבר נאמן ואמיתי היית. הערכים שהבאת איתך מהבית, וההשתתפות שלך ומועצת התלמידים.
הספריה כמובן כל פעם מזכירה לי את ימי רביעי שהייתי מגיעה למפגשי הפרויקט הבן דורי שעשיתי עם יובלי לפני שלוש שנים ואתה תמיד דאגת להציץ מחוץ לספריה להגיד לי שלום בדרך לנסיעה שלך לחווה החקלאית. וכמובן נפגשנו שוב באותו יום בצהריים כשבאתי לאסוף אותך ואת יובלי בסיום יום הלימודים אלינו.
לאחר מכן היתה הפסקה פעילה בהשתתפות תלמידי בית הספר מכיתות ג-ו בתחנות שונות שאיפיינו אותך ושאהבת בתחומים שונים. והיתה מוסיקת רקע שגם היתה מהשירים שאהבת.
היה בוקר מאוד מכובד,מלטף ומרגש ואפילו המנהלת דאגה לספסל לזכרך של חברות שכל כך איפיינה אותך.
כמובן בתקופה זו היית מתרגש מהחטיבה שהיית אמור להתחיל ללמוד בה. להכיר חברים חדשים מורים חדשים ובכלל הכל חדש
וגם יובלי במקביל תתחיל ללמוד בתיכון. כאחותך הבוגרת וגם עבורה זה שלב חדש בחיים ואני כמובן בטוחה ומאמינה שהיא תצליח ותהנה במגמה ובתיכון שהיא בחרה.
השנה אפילו לאחר חג סוכות חזרתי ללמד בבית ספר שבו לימדתי. הרגשתי שזה זמן מתאים לי לחזור ולתרום לעצמי ולאחרים וכך מקוה שגם יהיה בשנה הבאה.
לאחרונה עשינו שיפוץ בבית ובחצר ואני מאמינה שהיית שמח לשחק איתי כדורגל וגם כדורסל בריצוף החדש במקום הדק שגרם לפעמים לפציעות לא נעימות.
וכמובן הבריכה שבקרוב נפתח את העונה ושוב לא תהנה ממנה , לבד או עם יובלי או עם בני הדודים הקטנים שלך דרורי מיקה רשף ועומרי. כולם כל כך מתגעגעים אליך והיו רוצים להמשיך לשחק איתך ולהשתובב איתך.
שתלתי את שתילי האננסים שתמיד דאגת להביא לי להשרשה, שתלתי אותם מסביב בגינה ומחכה שאולי יגדל שוב גם פרי מהם כמו שגדל בשנה שעברה רק אננס אחד שהיה יחסית קטן. אבל אני שומרת אותו עדיין בהקפאה.

תתושי
אי אפשר לתאר את החוסר שלך יום יום ולילה לילה בכל מקום ובכל דבר והגעגוע אליך כמו שהיית
חתיכי בלבוש , במראה , אנין טעם ,חכם, חיוני, מצחיק, טוב לב , לדאגה שלך לכולם ובכלל לך בשלמותך כמו שהיית
אתה כל כך חסר לי בכל יום בכל רגע.
הגעגוע אליך הוא עצום.
אוהבת מאוד
סבתא רותי