חניכת חדר הכושר "עמית לכושר" שנבנה עבור מחלקת הנוער במועדון הפועל כפר סבא לזכרו של עמית מזרחיל היקר מכל שלנו. דברים שאמרתי במהלך האירוע:
"אורחים יקרים ונכבדים יש מצבים בחיים שאתה נמצא בעשייה של משהו, אבל מצד שני מרגיש כאילו זה לא באמת קורה לך, כאילו זה לא באמת קשור אליך, כאילו זה איזה חלום שאתה צופה בו מהצד, חצי אקטיבי, חצי פאסיבי, מבצע דברים בצורה רובוטית עם מסוגלות לעשות רק תוך ניתוק רגשי מוחלט מהסיטואציה. זאת התחושה בפעולות ההנצחה לעמית. כי עמית היה כל כך חי, כל כך פעיל, כל כך מצחיק, כל כך אמיתי, ומילים כמו הנצחה, תוספת של ז"ל לשם שלו, מחלות קשות – הן כל כך לא קשורות אליו וכנראה לעולם לא אצליח באמת לחבר אותן לעמית. ולכן הסיטואציה של ההנצחה מאוד לא פשוטה לנו. זה קשה, זה מייסר, זה גורם לנו להתעמת עם האמת הכל כך קשה הזאת, שאולי נראית לכם מהצד מאוד ברורה, כי אחרי הכל זה אירוע שקרה לפני מעל שנה, אבל בשבילנו החיים מורכבים מחוויות קטנות שקופצות ומזכירות לנו את מה שקרה, וזה כל פעם מחדש כאילו מפתיע כמה זה לא נורמלי לנו או מובן לנו שזה קרה. והנצחה – זה עוד ביטוי מוחשי לכך שזה סופי – שזה לא משהו זמני ועוד מעט עמית חוזר, אלא משהו שלא עומד להשתנות ולראייה השלט על הדלת, התמונה על הקיר בפנים והטקס הזה. עם זאת – החשיבות היא עצומה. כי לא הגיוני שהתרומה של עמית לעולם תסתכם בעשר השנים שהוא היה איתנו. הוא הרי היה כל כך משמעותי, כל כך מיוחד, כל כך נדיר עבור העולם הזה, וטבעי שהוא ימשיך להתקיים במובן מסוים לעוד שנים רבות, והרי אומרים שאדם ממשיך להתקיים כל עוד הוא בלבבות של אנשי העולם הזה, בזיכרון ובמודעות. השקענו המון מחשבה בדרכים הנכונות להנציח את עמית. היו הרבה רעיונות שעלו ונפסלו כי הם לא התאימו לעמית, למי שהוא היה, לערכים שהוא נשא עימו. כידוע לכם ,כדורגל היה אחת האהבות הגדולות ביותר של עמית. הוא חי כדורגל, שיחק כדורגל, נשם כדורגל, צפה בכדורגל, דיבר כדורגל. הוא גם אהב מאוד ספורט. התמיד במתח, בשכיבות שמיכה, בתרגילים שונים, חלם להגיע לנינג'ה ישראל כשיהיה קצת יותר גדול. הוא גם היה אומר שיהיה לו סיפור מצוין לספר בתכנית, כי הסיפור של המתמודד הוא חלק מהעניין, וסיפור של התגברות על סרטן אלים הוא בהחלט סיפור מנצח. עמית היה מוכוון מטרה ולא ויתר – הוא היה ההוכחה שאין דבר העומד בפני הרצון. היכולת שלו להתגבר על החלמה מניתוח כל כך קשה, תוך התמדה על אימונים ותרגילים ביום ובלילה, תוך התגברות על פחדים לא אנושיים ממש, כל זאת תוך שמירה על חוש הומור מפותח מאוד, על הערכה וכבוד לחברים ולסביבה ודאגה לשלומם. האומץ שלו להציב מטרות ולהשיג אותן. כל זה הבשיל אותנו להחלטה שאנחנו צריכים להנגיש את האהבות של עמית והערכים שלו לילדים ונערים נוספים. במקום שישקף את השילוב בין האהבה של עמית לכדורגל ולספורט, מקום שיתן לנערים את הכלים להצטיין באותן פעילויות, להציב מטרות, לקבל את האמצעים להגשים אותן ולהיות תלויים רק בתשוקה שלהם, בהתמדה, ביכולת לא לוותר על מנת להצטיין ולהגשים את המטרות. כל זאת כמובן בהרמוניה והתחשבות והבנה שהחברות היא מה שעושה את ההבדל, וכמובן במועדון שהיה מועדון הבית שלו והפך למועדון הבית לנצח – הפועל כפר סבא. עמית היה בהחלט נהנה להתאמן כאן, ואנחנו מאמינים שהיה מסופק מאוד לאפשר לבני הנוער של המועדון לעשות זאת. אז ביחד עם המועדון נמשיך להנציח את עמית – באמצעות חדר הכושר הזה, והטורניר השנתי שבתקווה יהפוך למסורת וכך ישתלבו להם האהבות של עמית במקום פיזי ובטורניר דינמי ותוסס שתורם להרמוניה בעיר ומאחד את כל קבוצות הילדים של העיר לטורניר משותף. אז מכאן והלאה – המקום הזה הוא שלכם, ובקשתנו – כבדו אותו. זהו לא רק מבנה ציבורי אלא גם מקום עם משמעות מיוחדת ויוצאת דופן עבור כל מי שהכיר את עמית. שימרו עליו נקי ומסודר, שימרו על הערכים שאפיינו את עמית, שימרו על המתקנים ועל החדר על מנת שיוכלו להנות ממנו כמה שיותר. ולסיום, המיזם הזה יצא לפועל בזכות כמה אנשים יקרים מאוד – בזכות גבע שהיה הרוח החייה מאחורי המיזם מטעם המועדון והחזון שלו על ערכי המקום תאם במדויק את החזון שרצינו לשקף, בזכות עידן ונציגי המועדון האחרים שמביאים גישה אחרת למועדון ומשקפים משהו שקצת חסר בתרבות הכדורגל בישראל - שהתוצאה היא לא חזות הכל, ומועדון הוא גם גוף בעל משמעות חברתית, חינוכית, ערכית. תודה לאורנה, מעצבת העל שנרתמה לעבודה איתנו על הפרויקט, תודה לשלומי האומן בעל ידי הזהב אבל מעבר לזה הלב הענק על הקיר המקסים. תודה לעיריית כפר סבא, לרפי, לאורן ודני על העבודה המשותפת על הפרויקט ותודה תודה לכל מי שעשה ותרם מזמנו ומרצו לטובת הנושא, וכמובן לכולכם שכיבדתם אותנו והגעתם לציין את האירוע המאוד משמעותי הזה היום"
