דברים שדוד אלעד אמר באזכרת השנתיים בשם יעוז

עמית,
לא הכרתי אותך לעומק בחייך. אבל מאז שהלכת מאיתנו, אני מרגיש כאילו אני הולך ומגלה אותך, כל יום יותר ויותר.
תסתכל מסביב עמית, על אבא, אמא, על יובל אחותך, על הדודים, הסבים והמשפחה. כולם ביחד החליטו שהחיים שלך, הקצרים כל כך, קצרים מדי, יזרחו לנצח ככדור אור שמאיר למרחקים. כי מאז שהלכת בגופך, בזכות המשפחה המופלאה שלך, אתה נמצא במחשבותיהם של אלפי אנשים שזכרך נגע בהם. מתאמנים בחדרי הכושר, משתתפים בטורנירי הכדורגל, ילדי בית הספר דבורה עומר שאותו כל כך אהבת וילדי הפועל כפר סבא שהערצת. לכל אחד מאלה, בנוסף על חבריו היומיומיים, יש חבר נוסף, עמית, ששמו הוא מילה נרדפת לכושר, כדורגל, חברים בבית הספר ועוד. כל מה שאהבת בחייך, ממשיך ועושה אלפי אנשים שמחים מדי יום רק בזכות הכוח שהענקת למשפחתך להמשיך, להזכיר, לזכור ולאהוב.
אז עמית, לא תאמין אבל יש היום ילדים בעולם, רבים הרבה יותר מאשר הרכב של קבוצת כדורגל אחת, שמצטערים שלא זכו להכיר אותך. שמסתכלים על תמונתך בפינות הזכרון, שגולשים באתר שמוקדש לך או שקוראים את המשפט שלך: ״מי שהמציא את הכדורגל היה גאון״ ואומרים לעצמם, גאון מי שכתב את המשפט הזה, וכמה הייתי רוצה להיות חבר שלו. אז כן עמית, כמו שכבשת לבבות רבים בחייך, בזכות טוב ליבך, השמחה שתמיד הקרנת והאופטימיות הנצחית שלך, כך אתה ממשיך וכובש לך חברים ואוהבים רבים, רבים מספור, גם אחרי ימים ולילות רבים בהם אתה משקיף עלינו מלמעלה, לובש את כנפי המלאך הרכות שלך ובוודאי נותן איזה קפיצת נינג׳ה בשמיים כי שם הרי אתה כבר לא סובל, שם אתה שוב הילד הכי פעיל בסביבה, כמו שהיית רוב חייך.
ולכם, ההורים של עמית, יובל האחות, המשפחה הקרובה, אני רוצה להגיד, אתם החומרים היפים מהם עשוי הכדור שלנו. לקחתם את האבל, הצער הבלתי נגמר והכאב והפכתם אותם לכלי לעשות בו טוב לכל כך הרבה אנשים. על כל גרם סבל שעברתם, ואלוהים יודע שבאמתחתכם יותר מגרם אחד, החזרתם לעולם קילו של אהבה ותקווה.
אני משוכנע שיש מקום מיוחד בגן עדן לאנשים שנותנים מכל הלב. אבל לאלה שנותנים מבלי רצון לקבל, מבלי שום תקווה לקחת, אלא אך ורק בשביל לעשות טוב לסביבתם, יש מקום אליו נכנסים מעטי מעט.
אתם שכבר שנתיים, 730 ימים ארוכים וקשים מנשוא עסוקים רק בנתינה, בוודאי זכאים למקום הזה. ואני רק יכול לקוות שאלפי החיוכים ששמתם על פני ילדים בעיר בזכות פעולות ההנצחה שלכם, מתכנסים מדי פעם ומזכירים לכם ולו חיוך אחד של עמית. והרי בשביל חיוך כזה, שווה להוריד את הירח ולעצור את השמש ממסלולה.
אתכם בחיבוק גדול,
יעוז