שלושים יום בלי עמית - דקלה הרצוג טוויג

עמית אהוב,

הזיכרון הראשון שעולה לי בראש כשאני חושבת עליך, הוא בוקר ה 1 בספטמבר. היום הראשון. אנחנו אופים מוקדם בבוקר עוגיות שוקולד צ'יפס , והילדים שלנו אורבים ליד הדלת, לשמוע מתי תפתחו יובל ואתה את הדלת שלכם, כדי לתת לך עוגיה , לשנה מתוקה.
הכרנו אותך עוד מהבטן וכתינוק עם רעמת שיער הכי מצחיקה בעולם. ילד עם עיניים טובות, יפה תואר, חבר אמיתי. היתה לנו הזכות להיות להיות שכנים, קרובים קרובים. לראות אותך צומח וגדל. הלב מלא בזיכרונות מתוקים. דלתות פתוחות בקומה, אור ואתה רצים עם מעין ויובל, עוברים מבית לבית, ובחזרה. כאן משחקים בלגו, שם מחפשים משחק, כאן ארוחה, שם פינוק מתוק. רגע ועוד רגע, ועוד רגע – זיכרונות מתוקים של ילדות.
אהבנו אותך. אהבנו את הרגעים המתוקים האלו שהדלת היתה נפתחת, והייתם באים. את הארוחות המשפחתיות הספונטניות, את חגיגות ימי ההולדת המשפחתיות שלכם שתמיד היינו מתגנבים אליהם. את ההכנות לפורים כשיעל תופרת לכם את התחפושות הכי יפות, ותמיד מוצאת עוד תחפושת חמודה שלך כדי לתת לאור. אהבנו את הביחד.
ראינו בך בן בית. ילד שהוא חלק גם מהמשפחה שלנו. אתה ויובל.
החוסר שלך עמיתי, הוא בלתי נתפס. ידענו מה המצב, אבל לא יכולנו לתאר לעצמנו כמה אכזרי וכמה מהירים יהיו הדברים. זה בלתי נתפס לנו, כאנשים בוגרים, וזה פשוט לא נתפס בעייני הילדים שלנו. הם כואבים את האובדן שלך, ממש כמו אובדן של בן דוד קרוב.
בשיחות שלנו בבית, כשאנחנו מדברים עליך, יש כ"כ הרבה כאב, שלפעמים קשה לי להסביר אותו לילדים. כי עולות השאלות הכי בסיסיות בהן.
ביום ההלוויה שלך מעין כתב את השורות הבאות, מתוך כאב ותדהמה.
"היה פעם ילד
כל כך זעיר
שהעולם עוד לא הספיק להכיר
וביום אחד, בכמה שניות עזב את העולם
בלי שום קולות

אני מתגעגע".

וגם אור. שגדלתם יחד. הוא עם השקט שלו, בוכה, כואב, שואל. איך זה יכול להיות. איך יכול להיות שבגיל כ"כ צעיר מאבדים חבר כ"כ קרוב.

עמית אהוב שלנו, לנצח תהיה בלב שלנו.
אורן , יעל ויובלי – כואבים איתכם בכאב העצום הזה. לא יודעים למצוא מילות נחמה. רק לומר לכם שאנחנו איתכם. אוהבים, זוכרים לנצח.

אמיר דדון כתב שיר שנקרא חלל, ואני מצטטת ממנו –
"אבל את הבור הזה מי ימלא
מי ימלא את כל החלל הזה
אלוהים אתה גדול אני לא רוצה להתערב
רק תעשה שיהיה קצת פחות כואב...."

אוהבים אתכם. לנצח איתכם

נועם, דקלה, מעין , אור , אופק ובארי