שנתיים בלעדייך - דקלה בשם משפחת טוויג

עמית אהוב. שנתיים בלעדייך.
היתה לנו הזכות להיות קרובים אליך, עמית, ואליכם, אורן יעל ויובלי אהובים, בשנים הכי יפות. זכינו לחוות את רגעי האושר המשפחתיים – בחגיגות ימי הולדת ושמחות משפחתיות וגם ברגעי אושר יומיומיים. ימי שישי בצהריים, ארוחות משפחתיות, משחקים של הילדים יחד והמון חיוכים. יובל ועמית היו בני בית עבורנו והקומה הזו היתה כולה מגרש משחקים משותף של הילדים.
ראינו אתכם מקרוב. משפחה אוהבת, חזקה, עוצמתית. כזו שנמצאת שם אחד עבור השני או השניה בכל רגע. יובל ועמית זכו לבית הכי תומך אוהב ומצמיח שילדים יכולים לבקש. תשומת הלב לכל פרט, מתחפושת ועד דבר מתיקה מאוד מאוד אפיינה ומאפיינת אתכם. תמיד הכל נעשה עם מחשבה והמון אהבה. כל מסיבת יום הולדת תמיד מתוכננת לפרטי פרטים, עם נתינה אינסופית ועם מטרה אחת ברורה – שהילדים יהיו מאושרים.
זכינו גם לטיולים משותפים, תמיד בספונטניות. תופסים שישי , לוקחים פלאפל ויוצאים ליער ראש העין או לפעמים להופעה בחמישי בפארק אפק. תמיד בהרגשה של כיף ושמחה , תמיד עם חיוך ובקלילות. תמיד באהבה גדולה.
עמית, אם היה צריך לבחור איפה לחוות את עשר השנים הטובות, בחרת את המשפחה הכי אוהבת לבלות איתה את הזמן שלך כאן.
עמית היה חבר טוב של אור וגם סוג של אח למעין, לאופק ולבארי. הם גדלו יחד. יובל היתה שם להחליף חיתולים לאופק ולבלות איתי את חופשות הלידה. היתה לנו הזכות שהילדים יבלו חלק משמעותי מהילדות שלהם קרובים כל כך.
ואני רוצה לדבר על אור, שעמית היה בשבילו כמו אח וגם כמו עוגן. אור מספר על עמית שתמיד בגן היווה עבורו מקור לביטחון. אור לא ידע איפה לשבת – ישב ליד עמית. לא ידע איפה לשחק, שיחק עם עמית. לא ידע את התנועות בריקוד... הסתכל על עמית ☺ ככה עמית היה. יכולת להסתכל עליו ולדעת שאתה בכיוון הנכון.
עברו שנתיים אבל עבור אור המוות של עמית הוא פצע פתוח. לפעמים ממש עד דמעות. זה קשה לראות את החיסרון של עמית בזווית של ילד שמאבד חבר שהוא גם אח.
בזכות התיק שחילקתם בשנה שעברה בטורניר עמית הפך להיות חלק בלתי נפרד מהטיולים המשפחתיים שלנו. התיק עם השרוכים הוא תיק הכובעים שלנו לטיול, וככזה הוא מגיע איתנו לכל טיול. יש משהו בנוכחות של עמית שנשאר איתנו. באוסטריה, בשביל הגולן ובלב.
אורן, יעל ויובל אהובים. אין מילים מנחמות. רק לומר שבזכות אותה אהבה שכל כל אפיינה אתכם בשנות החיים של עמית, הוא נשאר עדיין חזק ונוכח מאוד בחיים שלנו גם היום. האופן שבו אתם מנציחים את עמית מעורר השראה. עמית במחשבות שלנו . אנחנו מדברים עליו בבית , בטיולים במשך כל השנה.
"כמו ירח מתמלא ומתרוקן
אתה קרב ומתרחק
אבל הלב שלנו יוצא אליך
ושוב בורח שוב חוזר
אין יום אחד שיעבור בלי שנחשוב עליכם"

אוהבים מאוד,
נועם, דקלה, מעין, אור, אופק ובארי