שנתיים בלעדייך - יובל אחות של עמית

עמיתוש שלי , מלאך שלי , כבר שנה שנייה שאתה לא פה איתנו , שנה שניה שאתה לא פה איתי .
שנתיים בלי הצחוק שלך , שנתיים בלי לראות אותך כל בוקר , שנתיים בלי לשמוע אותך , בלי החיבוקים שלך שנתיים בלעדיך .
בשנתיים האלו קרו כל כך הרבה דברים :
חגגנו ימי הולדת , היו חגים ואירועים ואתה לא היית כאן
איך העולם פשוט ממשיך בשלו
ממשיך עוד חג ועוד חג וככה זה פשוט ממשיך כאילו כרגיל לכולם . אבל לנו זה לא רגיל כי הילד עם הנשמה הכי טהורה הילד עם הלב זהב הילד הכי חמוד בעולם ,הבן הכי טוב , הנכד הכי טוב , הבן דוד הכי טוב , האחיין הכי טוב ובשבילי האח הכי טוב בעולם איננו
ואתה לא מבין עד כמה זה קשה ועד כמה אני מתגעגעת , עד כמה אתה חסר .
עד כמה אתה חסר בדברים הכי רגילים ונורמטיבים שקורים ביום יום ועוד יותר בימים קשים ומיוחדים במיוחד , כמו הימי הולדת , יום הזיכרון , טקסים , כשאני מכירה אנשים חדשים ואז שואלים אותי אם יש לי אחים ואז אני צריכה להתחיל להסביר ולספר את כל הסיפור שלנו והלוואי ולא היה לי מה לספר , והלוואי שהייתה פה והייתי יכולה לאמר שכן יש לי אח קטן וקצת מעצבן לפעמים שאיכשהו כבר לא כזה קטן וחגג השנה 12 , אבל מה שקרה קרה ולצערי הרב אני לא יכולה לשנות את זה גם אם אני ממש רוצה ..
בשנה הזו כמו שנה שעברה קרו המון דברים , חלק טובים וחלק גם פחות .
בטוחה שהיית איתי וראית את הכל מלמעלה אבל בכל זאת אני אספר , ביוני התחלנו ממש לעבוד על החדר כושר לזכרך , עכשיו הוא כבר בשימוש מעל לחצי שנה עם המון נערים שמשתמשים בו ועל הדרך קוראים את הסיפור שלך ומכירים אותך טיפה , החדר כושר יצא כלכך יפה !!!
אני עזרתי לצבוע את הקיר והיה כלכך כיף , ב 11 באוגוסט נפתח חדר הכושר " עמית לכושר " באופן רשמי , עשינו "פרימיירה " ואני הייתי זו שחתכה את הסרט האדום שמעיד על הפתיחה ! היה ככ מרגשש
ביוני גם חליתי בקורונה , לא היה כזה כיף כמו שחשבתי , זה לא היה איתך כמו שתכננו ביחד ובלעדיך פחות כיף .
הקיץ המשיך והייתי המון בים ובבריכה וביליתי עם חברות , ואפילו באוגוסט טסנו ( אני אימוש ,אבוש וזהרושקית ) לפולין יחד , היה כלכך כיף , חוויתי , מהנה ובאמת שמדהים !!
שתינו סטארבקס , היינו במכרות מלח , היינו בגן חיות , ובקניונים וקניתי המוןן דברים
ואז הגיע סוף הקיץ והחופש הגדול וחזרתי לבית ספר , אשכרה עליתי לכיתה ט !!
השנה האחרונה שלי בחטיבה , מאטד מרגש ועם זאת גם מאוד מפחיד
הגענו לערב ראש השנה ובאותו לילה טסנו למרוקו ( אמא , אבא , אני , סבא , סבתא , קרן , שרון , סוזן , בנג'ו וכל הבנג'ואים האחרים ) לטיול שורשים מאורגן עם המדריך המדהים אך קשוח נורא וקצת מעצבן , יוסי .
אני הייתי הילדה היחידה בטיול , ואני לא כועסת על זה
זו הייתה לגמרי חוויה של פעם בחיים ועם זה שהיה קשה ולפעמים קשוח אני לא מתחרטת על זה אפילו לא לרגע .
חזרנו לארץ , עברתי כירוג אורטודנטי היה בסך הכל מדהים , היו לי מבחנים עיויים למדא ואחרי למידה ממושכת וחרישה של יומיים עברתי את המבחנים עם ציון 98 . ועברתי גם קורס מתחילים ובקיצור התקבלתי למדא , אבל לא הייתי באמת מוכנה למדא ובסוף החלטתי לוותר על ההזדמנות הזו
הגיע נובמבר , בראשון היו בחירות , כמובן ביבי ניצח בבחירות וקצת הרבה הרס לנו את המדינה עם הממשלה שלו אבל לא נדבר על זה עכשיו כי זה לא קשור , עברו שבוע מהבחירות והגיע השמיני בנובמבר , ומה יש בשמיני בנובמבר ? נכון , היום הולדת שלי , סוף סוף חגגתי 14 ! כלכך התרגשתי ליום הולדת ובבסוף כלכך התאכזבתי , זה היה יום קשה ומזוויע ועם כל זה שההורים זכרוח את היום הולדת והמשפחה זה לא כזה מספיק ועדיין מאוד התאכזבתי מדי הרבה אנשים ..
ומשם הכל פשוט זרם די מהר ל 31 בדצמבר , היום האחרון ל 2022 . אני זוכרת בחצות מלא רשמו לי שנה טובה וכמובן רשמתי חזרה שנה טובה אבל בתוכי ידעתי שאם היית פה זו הייתה שנה הרבה יותר טובה ..
השנה זרמה די מהר בסך הכל , היו מבחנים למגמות וראיונות וכו' בכל מיני תיכונים , ראיתי המון מגמות ובסוף הלכתי על כימיה רפואית בהרצוג , והתקבלתי!!!!
גם אור התקבלה לאותה מגמה ואני ממש לא מאמינה שאנחנו שנה הבאה בתיכון ושמה שרצינו כילדות קטנות הולך לקרות ושנהיה לא רק באותו בית ספר אלא גם באותה מגמה !!!
אחרי זה היה את חופש פסח ולפני ליל הסדר אמא אבא ואני טסנו לאיטליה לרומא ביחד , הם רצו לברוח מהארץ ולא להיות פה בחגים ואני להפך מאוד רוצה להיות פה בחגים אבל בסוף החלטתי לכבד אותם וטסנו אבל זה היה בתנאי שעושים ארוחת חג שני כשחוזרים לארץ , ואכן זה קרה
ברומא היה ממש כיף , אכלנו המוןןןן אבל גם טיילנו והלכנו המון ( מה שהיה ממש קשוח)
אבל באמת שהיה כיף , היה הרבה יותר כיף אם אתה היית איתנו בכל הדברים האלו פיזית אבל עדיין אתה איתי לפחות ברוח שלך ובהרגשה שלי .
עמיתי אתה כלכך חסר לי , בכל דבר שאני עושה ובכל מקום
חסר לי החיבוק שלך , הצחוק שלך , הריבים וההשלמות שלנו , השיחות שלנו , המשחקים שהמצאנו , הסרטונים שהכנו , הוולוגים הדמיוניים , כל זה חסר לי כלכך !
אתה תמיד תישאר האח הכי טוב בעולם שזורם איתי בכל גם אם זה לפתוח מרפאה או מכון ספא באמצע הבית ולהשתמש בחדר שלך או בבגדים שלך או לעשות קריוקי ביחד , להמציא משחקים , לצחוק , לבכות
או שתנסה ללמד אותי את מה שאתה יודע ואני לא ( למרות שקשה מאוד ללמד אותי )
תודה על זה שגם כשכעסת עלי סלחת לי בסופו של דבר והשלמת איתי
סליחה על כל הפעמים שפגעתי בך גם אם לא התכוונתי
סליחה שלא נפרדתי ממך כמו שצריך , שלא הייתי אחות גדולה מספיק טובה בשביל לעשות את המינימום ולהפרד ממך בצורה יפה ומכובדת כמו שכל המשפחה נפרדה ממך , סליחה שלא יכולתי לחבק אותך ולראותך אותך בפעם האחרונה לפני שקיבלת כנפיים ועזבת אותנו
סליחה שלא שמרתי עליך כאחות גדולה מכל הדברים הנוראיים שיש בעולם
עמיתי שלי אני מתגעגעת אליך מאוד ועדיין מקווה כמו שנה שעברה ולפני שפתאום תצוץ בכניסה של הבית ותאמר לנו שזה לא באמת קרה ואתה בחיים ובסדר
כולם פה הכירו את עמית ואת הבן אדם מדהים שהוא היה ,עמית היה מהסוג בני אדם האלו שלא משנה כמה אתה עצוב הוא תמיד יגרום לך איכשהו לצחוק גם אם זה במצב הכי רציני שיש , פעם אחת עמית החליט שהמילה בננה היא מילה מצחיקה והוא פשוט היה אומר אותה בלי קשר בשביל להצחיק אנשים , אי היה אפשר להיות לידו בלי לחייך ולצחוק איתו .
אני ועמית היינו כל שבוע אצל הסבים וסבתות שלנו , היו ימים קבועים לכל סבא וסבתא . יום שני היה מאז ומתמיד היום של סבא וסבתא חוה וסמי , הם היו אוספים את כל הנכדים מהמסגרות וכולם היו הולכים לאכול ביחד בדרך כלל באושי , היה ממש כיף להיות ביחד כל שבוע ולהפגש עם סבא וסבתא והבני דודות . הייתה תקופה לפני הקורונה שהיינו גם הולכים לדלי קרים כולם היו לוקחים גלידה חוץ מעמית , עמית לא הכי אהב גלידה הוא יותר אהב ארטיקים וסוכריות גומי אז כל פעם כשהיינו קונים גלידה הוא היה קונה לו גומי או ארטיק ממול . בבצרה היינו בימי רביעי , הפעם רק עמית סבא סבתא ואני , סבתא הייתה אוספת אותנו מהבית ספר והיינו הולכים לאכול בבצרה ביחד אחר כך היינו משחקים , מדברים ובקיצור היינו יחד . בקיץ בבצרה הייתה בריכה , אני ועמית מאוד אהבנו להכנס ולשחק בבריכה היינו בונים לנו מסלולים במים תופסים דגים כאלה עושים תחרויות שחייה קופצים צוללים ולפעמים גם אוכלים קרטיבים ושלוקים . אני ועמית מאוד אהבנו לעשות כושר ביחד , היינו עושים בבצרה ובבית מסלולי כושר מאתגרים והיינו מנסים ללמד את השני את הספורט שאנחנו אוהבים בין אם זה עמית מלמד אותי כדורגל או אני מלמדת אותו ריקודים
עמית ואני היינו אחד לצד השניה תמיד לא משנה מה !
עמיתי שלי הגעגוג אליך אף פעם לא נגמר , להופעות שהיינו עושים יחד לצחוקים שלנו ובעיקר לך לחיבוק שלך לקול שלך לצחוק שלך
עמיתוש שלי המלאך שלי זוכרת אותך תמיד ואף פעם לא יפסיק לאהוב אותך !