שנתיים בלעדייך - קרן מזיג

אנחנו מתגעגעים לעמית

מתגעגעים לחבר המתוק הזה שנתן את ההרגשה שהוא אוהב גם ללא מילים

מתגעגעים לספורטיביות שלו שהיה בא אלינו וזורם עם גיא והבנות על כל משחק ואתגר
מתגעגעים לראות אותו ואת גיא מבלים שעות באקסבוקס ועם כדור בספורטק

מתגעגעים לילד הבוגר הזה שתמיד נתן הרגשה של גבר חבר שאפשר לבלות ולדבר איתו בגובה העיניים

מתגעגעים לסקרנות וליכולת שלו לחלק את הזמן בין כולם ולמצוא תחומי עניין עם כל אחד ואחת

מתגעגעים לספונטניות ולזרימה שלו איתנו בשיא הקלילות בכל תוכנית

מתגעגעים לפשטות, לזה שהוא מגיע והכל מרגיש כל כך טבעי בלי תכנון ובלי הצורך לדאוג שירגיש בבית.

מתגעגעים לבן בית הזה שאחרי 10 שניות של דיון בינינו על מי מוציא את ריצ’י הוא כבר עם הרצועה ביד בדרך לטיול

מתגעגעים לעמית שכשהוא היה לא היינו מלאים בפחדים וחרדות מכל דבר קטן ולא הבנו כמה צריך לנצור את הרגע

מתגעגעים לחבר שהיה מדבר איתנו על מוזיקה חדשה שיצאה ולומד את כל המילים והיינו שרים ביחד כולנו

מתגעגעים להיזרק איתו ביחד על הספה ולראות משיח

מתגעגעים לחיבוק שלו, לשיתוף שלו בפתיחות בכל מה שקורה במהלך ארוחת ערב
לצורך הנפלא שלו להיות חלק ולא לשכוח אף אחד אף פעם
לילד הכי מסודר בעולם! שבשנייה מסדר תיק שיש בו כל מה שצריך וכשקם בבוקר מיד הולך לצחצח שיניים ולהחליף בגדים ומוכן להתחיל את היום.

מתגעגעים לילד הזה שמעריך כל מחווה ומאמץ וכל כך יודע ואוהב להוקיר תודה

מתגעגעים לנימוסים שלו. אף פעם לא היה שוכח להגיד מזל טוב אפילו ביום הולדת האחרון שלי איתו התקשר ואמר לי ״ אל תשכחי קרן, היום זה היום שלך״.
מתגעגעים לחבר הטוב של כולנו שאיזה כיף היה פשוט להיות איתו

מתגעגעים לתחושת האחריות שלו לזמינות ולפירוט שלו בכל שיחה

מתגעגעים לסטייל ולשותף לקניות בגדים והיכולת לרוקן את המדפים ברבע שעה, להעמיס ולהמשיך הלאה

מתגעגעים לשטויות, לצחוקים, לחידות, לבדיחות לריקודים בארוחות שישי

מתגעגעים לתמימות של כולנו ביחד ולתחושה שאפשר לסמוך על העולם ולהרגיש בטוחים

אנחנו מתגעגעים לעמיתי
תודה על כל כך הרבה רגעים להתגעגע אליהם